דצמבר 14, 2011
נובמבר 26, 2011
הרבה זמן לא כתבתי פה וזו מהסיבה העיקרית שזה די מביך אותי כמה שאני שומע את המגדת' האחרון. בא לי לכתוב איזה פוסט על למה האלבום האחרון הזכיר לי למה אני אוהב מטאל/מגדת', בא לי לכתוב על כל שיר, ובא לי אפילו לעשות איזה פוסט ילדותי על כמה שמטאליקה זה פיכס. אבל, שוב, כל זה… [לקרוא עוד…]
הרבה זמן לא כתבתי, בעיקר כי הייתי עסוק עם זה, אבל יש סיבה טובה לחזור לעניינים. טוב, יום חגו של החנון הגיע (וכשאני אומר חנון, אני מדבר על עצמי) – אלבום חדש של מגדת'. למי שלא שם לב, וייתכן שהיו כמה כאלו, מגדת' היו אהבת נעוריי, וכמו אהבות נעורים רבות, מלאה שמחה, זעם, אהבה לגיטרות… [לקרוא עוד…]
אכן שבוע חדש, ועימו רצף שאפל מעט מלחמתי שנהניתי ממנו במיוחד מתישהו בשבוע הישן. תהנו:
ישנו שקר קטן שמסתובב לו בין האנשים השונים והמשונים שאני ואתם מכירים בחיינו הפרטיים. שקר שהוא כמו משקולת על הגב הקולקטיבי של כל חובב מוזיקה ממוצע בארץ הקודש ומחוצה לה. מהו אותו שקר (שאל בניסיון להשיג מתח מעושה)? שקר כפול הוא, ושמו Ten-Nevermind. כן. מתישהו בתחילת שנות התשעים השקר נולד, וכולם ראו כי טוב. שני… [לקרוא עוד…]
Blackstar, הלוא הוא הצמד טאליב קוולי ומוס דף (שמעכשיו לא נקרא מוס דף יותר, אבל לא ממש מזיז לי. הוא מוס דף), הוציאו ב-1998 אלבום שהוא כנראה מאלבומי המופת הגדולים של ההיפ הופ. בטח של ה-15 שנה האחרונות, וכנראה אחד הטובים אי פעם. אז יצא, נהננו, ואז הם נעלמו כל אחד לקריירה שלו. בנפרד, שניהם… [לקרוא עוד…]
אומרים "שנהיה לראש ולא לזנב", אבל מכיוון שהמוזיקה שאני אוהב בחיים שונאת אנשים שאומרים דברים כאלה, מצאתי לנכון להקדיש מהדורה זו של ארבעה שירים לגולשי חור התחת האהובים, הלוא הם ה-Butthole Surfers. שנהיה לתחת ולא לראש. שנה טובה.
הכותרת אומרת הכל. ולעסק:
שבוע שאך התחיל, בתקופה מעט מעצבנת. דפוק שיוצא ככה שמוזיקה לפעמים מתפקדת בתור החבר שמתקשרים אליו רק שמעפן, אבל לפעמים זה ככה קורה. בכל מקרה, רק השיר הראשון מבין הארבעה השבוע יספק את השחרור הרצוי, כששלושת האחרים יספקו אולי הצצה לתוך מה שבאמת קורה לי עם מוזיקה בזמן האחרון. אז יאללה. אהבתי מוזיקה תמיד אני… [לקרוא עוד…]
טוב, עבר שבוע וחצי מחזרתי היענו קדושה לארץ הקודש. המצב עדיין רחוק מלהיות קדוש, אבל אין ברירה אלא להביא אותה בשיגרה שיגרתית, וכרגע – כרגע – מדובר בלכתוב קצת על מוזיקה. והדגש הוא על קצת. בין כל נפתולי ופיתולי הקיץ ההזוי הזה, יצא שחוויתי את מה שכנראה אצטרך להודות היה קיץ ההופעות הטוב בחיי, לפחות… [לקרוא עוד…]
אני אמור ללמוד עכשיו ולא זו לא הפעם הראשונה שאני כותב לבלוג הזה במקום ללמוד. אבל אולי הפעם הראשונה שאני עושה את זה ככ רחוק מהבית. השהיתי להרבה זמן את הפרויקט הקטן הזה שלי. בעיקר כי חשבתי שאין יותר אלבומים שאני לא יכול בלי. לא יכול להפסיק לשמוע ולא יכול לחיות בלי. אז טעיתי. אני… [לקרוא עוד…]
חולה. כן, חולה. אם הייתי אדם ציני, הייתי אומר שאמריקה ניצחה את הקרב הראשון. אבל זה רחוק מלהיות גמור. ארבעה שירים שנפלו חלל במערכה נגד החוסר במישוריות פיזית (גבעות…..הכול גבעות). אהבתי לכל מי שאני אוהב בבית. שבוע מצויין.
טוב. כרגע אני יושב רחוק מאוד מהשולחן הרגיל שלי בתל אביב, רחוק מאשתי האהובה ומכלבתי החמודה, ומוקף מכל כיוון באמריקאים מוזרים שחלקם הגדול בלונדיני. זה המצב. תמיד אני מתלונן על כמה אני רוצה לברוח, לנסוע קצת, ותמיד כשזה ממש קורה אני הופך לסמרטוט רגשני ומתגעגע. הפעם, גם בגלל שהשהות תהיה ארוכה מהרגיל, וגם בגלל שאני… [לקרוא עוד…]
כשנגן המוזיקה מחזיק הרבה מוזיקה אני נוטה פחות לחדש. יש כ"כ הרבה, מכל סוג שרק רוצים, עד שאני שוכח שהרבה זמן לא שמעתי משהו חדש. מה שנחמד בכל החווייה הזו, זו שפתאום אני נזכר כמה נחמד זה דברים חדשים פעם בכמה זמן. אז הנה, אפילו הופעתי לטובה בחלק מהזמן. שבוע מצויין, ומזל"ט לנדאל. יש לי… [לקרוא עוד…]
נו, איך הגענו עד כאן? לא כל כך ברור. כל הרעיון לבלוג הזה, ובאופן קצת יותר רחב, כל הרעיון שיש לי את הזכות להגיד משהו בעולם והמחשבה שמישהו בכלל יקשיב, התחיל לפני שנה בדיוק מהיום. ומאז, באופן די עקבי (יחסית אליי, אני מניח) המקום המוזר והשחרחר הפך לחלק די גדול מחיי. לא תמיד כולם קוראים,… [לקרוא עוד…]
נובמבר 21, 2011
0