בראש ובראשונה, הפוסט הזה (או הרשימה הזו, אם אתם לא בעניין של שימוש במילים שבעצם אומרות "עמוד") הוא מעשה נמהר וחסר אחריות ממדרגה ראשונה. ואני מתכוון לזה רק חצי בצחוק. – התחלתי את הבלוג הזה מכמה סיבות. סיבה אחת הייתה להפסיק לכעוס על אנשים שכתבו על מוזיקה בצורה שלא הבנתי. לא הבנתי כי נראה שהיה… [לקרוא עוד…]
אוקטובר 12, 2011
ישנו שקר קטן שמסתובב לו בין האנשים השונים והמשונים שאני ואתם מכירים בחיינו הפרטיים. שקר שהוא כמו משקולת על הגב הקולקטיבי של כל חובב מוזיקה ממוצע בארץ הקודש ומחוצה לה. מהו אותו שקר (שאל בניסיון להשיג מתח מעושה)? שקר כפול הוא, ושמו Ten-Nevermind. כן. מתישהו בתחילת שנות התשעים השקר נולד, וכולם ראו כי טוב. שני… [לקרוא עוד…]
יוני 28, 2011
אני אמור ללמוד עכשיו ולא זו לא הפעם הראשונה שאני כותב לבלוג הזה במקום ללמוד. אבל אולי הפעם הראשונה שאני עושה את זה ככ רחוק מהבית. השהיתי להרבה זמן את הפרויקט הקטן הזה שלי. בעיקר כי חשבתי שאין יותר אלבומים שאני לא יכול בלי. לא יכול להפסיק לשמוע ולא יכול לחיות בלי. אז טעיתי. אני… [לקרוא עוד…]
נובמבר 25, 2010
Carcass, בדומה במידה מסוימת ל-Killing Joke, היו הלהקה שלי בשדה של להקות מאותו סגנון שפשוט לא יכולתי להתחבר אליהן. וכמו ש KJ היו להקת האייטיז שלי, עם הגישה העקומה והשירים העקומים, כך Carcass היו להקת הדת'-מטאל-אני-גונח-נורא שלי. אולי זה בגלל שהסולן של הדחפור שמכונה Carcass דומה קצת לדייב מאסטיין, שהיה, ללא עוררין, המלך של תקופת… [לקרוא עוד…]
נובמבר 17, 2010
ברוכים הבאים לביוב הכי שמח בעיר. את ًWhite Zombie גיליתי אי שם בכיתה ח', כש "More Human Than Human" האגדי הבליח לחיי דרך מסך הטלוויזיה או הרדיו או מה שזה לא יהיה (לרדיו אין מסך, אני יודע) ושלח אותי מיד לרכוש את Astro Creep 2000, אלבומם הרביעי של הזומבים מניו יורק. לילד עם רקע עשיר… [לקרוא עוד…]
אוקטובר 28, 2010
"נראה, אם כן, שמן הראוי שדברים שמיועדים להניע את רגשותיהם של אנשים במידה משמעותית יהיו, מלבד היותם חדשים במידה מסויימת, בעלי יכולת לעורר כאב או הנאה" (אדמונד בורק, על הנשגב והיפה, ספר I, חלק 2. 1757). ב Fever to Tell שום דבר לא קורה כמו שמלמדים אותך שדברים צריכים להיות, נעימים. להיות נחמד לאנשים אחרים,… [לקרוא עוד…]
אוקטובר 21, 2010
לא פשוט לכתוב על אלבום שמזה זמן די רב הוא עובדה, כמו סלע באמצע החוף. האלבום שיופיע בכל רשימת "האלבומים שהכי___אותי" (השלימו את החסר), כולל כנראה גם ברשימות צדדיות יותר כמו, נגיד, "אלבומים ששווים מדף". מה שזה לא אומר. לא קל למצוא לפעמים את הפינה שלך בעיר שגרים בה עוד חוץ ממך. וכן, זה משנה.… [לקרוא עוד…]
אוקטובר 3, 2010
אם Tim של ה-Replacements היה סוללת דמויות מעיירה אמריקאית מוזרה ואפרפרה, חלקם חסרי סיכוי, חלקם בועטים בפנים, אז Throwing Copper הוא העיירה הזו בלילה, בגבול בין הבתים ליער שמקיף אותה. מקום מפחיד, שלא באים אליו הרבה אבל מושך כמו סירנה שתטריף עליך את דעתך. האלבום הזה מפחיד אותי. למרות שעברו 16 שנה מאז שחרשתי עליו,… [לקרוא עוד…]
ספטמבר 28, 2010
למרות כל מה שדובר עליו, ולמרות כמה שלכלכו, ולמרות החזרה הפתאומית לאופנה, שנות השמונים היו העשור שהדור שלי פספס. אבל למרות שזה היה העשור שכולם, במידות משתנות, חלמו על להיות בני שש-עשרה (בניגוד לבני שמונה) בו, ללבוש שחור, וללכת להתחרע באיזה מועדון, הדעות היו חלוקות לגבי איפה רצית להיות. חלק רצו לזכות לראות את סוזי… [לקרוא עוד…]
ספטמבר 10, 2010
ניסיתי פעם, ניסיתי פעמיים, ולא ממש הולך לי לכתוב על האלבום הזה. אם היינו בעידן מכונות הכתיבה, הרצפה הייתה מרוצפת ניירות מקומטים. אולי בגלל שהוא היה ענק בשבילי מזמן,התגלות, למרות שהוא עדיין ענק עכשיו. אולי כי זו המקבילה של לכתוב "ביקורת" על המקבילה של סרג'נט פפר, או Led Zepplin I של עולם ההיפ הופ, אחד… [לקרוא עוד…]
ספטמבר 3, 2010
בהתחשב באפקט שהיה ללהקה ולאלבום הזה על חיי הצנועים, הדרך שבה הגיחה Tool אל חיי הייתה די סתמית. את המוזיקה שלהם ראיתי לראשונה בתכניות מיתולוגיות כגון Headbanger’s Ball של MTV ו-House of Noise של Channel V ההודית. השירים היו איטיים, אפלים ומוזרים, הקליפים מתקופת אלבומם השני, Undertow, (פרי גאוניותו של אדם ג'ונס שליט"א) היו הזויים עוד יותר, ובעיקר… [לקרוא עוד…]
אוגוסט 24, 2010
רגעים אמיתיים בחיים לא עובדים כמו פרקים בסדרת טלוויזיה. שם, בדרך כלל, לקהל ולשחקנים ברור מתי הם עצובים, או כועסים. מתי מגיע רגע של קתרזיס או שמחה. הקהל יודע מתי למחוא כפיים (אפילו אם הם לבד בבית), למחות דמעה, או לבעוט בספה (וזהירות על הכלבה ששוכבת על השטיח). בחיים, לעומת זאת, או בחיים שלי לפחות,… [לקרוא עוד…]
אוגוסט 9, 2010
יש אלבומים, רגעים מוזיקליים, שהם יפים, אבל לא רק. חזקים, אבל לא רק. אמיתיים, אבל לא רק. רגעים שבהם מתלכדים באותו הזמן ובאותו מקום כל כך הרבה דברים, לפעמים גם היסטוריה, שקשה לשים אצבע על דבר אחד שמחולל את הקסם שאנחנו, שאני, מרגיש שאני שומע אותם. האלבום הזה הוא אחד כזה. להגיד שג'ו סטראמר הוא… [לקרוא עוד…]
אוגוסט 2, 2010
מרכיבים: 1 חבילה עיסת קארי 1 חופן למון גראס 1 כוס The Clash 2 כוס Public Enemy 1 קורט Rage Against the Machine 1 דלי ביטים משוגעים 5 חביות בסים שמרעידים לשכנים את החלונות ולבסוף: שני מקלות דינמיט. בתיאבון! Asian Dub Foundation (להלן ADF) הם ספק להקה, ספק תנועה חברתית/קומונה שנולדה מתוך קהילת יוצאי אסיה… [לקרוא עוד…]
יולי 22, 2010
אומנות גדולה, בין אם זה ציור, קולנוע, ספרות, או מחול, מצליחה לא רק לתאר פעולות ומצבים אלא להעביר תחושת חיים. להפיח נשמות אמיתיות בים של מילים ודימויים. זה מה שOutkast מצליחים לעשות לעיר הולדתם אטלנטה באלבום הזה, אחד הטובים ביקום המוכר לאדם. למרות עבר רחוק מאוד עשיר בהיפ הופ, בעיקר בזכות המיקס טייפים שאחי הגדול… [לקרוא עוד…]
יולי 16, 2010
The Nations of Ulysses, עוד ענף בעץ היוחסין המוטרף שהוא סצנת המוזיקה של וושינגטון די.סי., היו סוג של נס רפואי. הם לא ניגנו מוזיקה שהייתה אמורה להיות רלוונטית, הם לא דיברו על דברים שהיו אמורים להיות רלוונטיים, ותכלס, הם גם לא לבשו בגדים שהיו אמורים להיות רלוונטיים. הם נגנו כמו להקת הרדקור בזמן שכבר לא… [לקרוא עוד…]
אפריל 4, 2012
0