בראש ובראשונה, הפוסט הזה (או הרשימה הזו, אם אתם לא בעניין של שימוש במילים שבעצם אומרות "עמוד") הוא מעשה נמהר וחסר אחריות ממדרגה ראשונה. ואני מתכוון לזה רק חצי בצחוק. – התחלתי את הבלוג הזה מכמה סיבות. סיבה אחת הייתה להפסיק לכעוס על אנשים שכתבו על מוזיקה בצורה שלא הבנתי. לא הבנתי כי נראה שהיה… [לקרוא עוד…]
אחד הדברים שטובים בנגן מוזיקה משוכלל וגדול-זיכרון זו היכולת לשמוע כל מה שבא לך מתי שבא לך. מוזיקה ממתי שקסטות שלטו בעולם (אפילו הקנויות), מוזיקה עם ריח של עבר ורחמים עצמיים ישנים (פרידות ישנות, שבת בצבא), ומוזיקה מעכשיו. רק לוחצים "שאפל" ולך תדע מה יקרה. אולי אפילו ייפול עלייך קצת מטאל. החיסרון הבולט הוא, כמובן,… [לקרוא עוד…]
הרבה זמן לא העליתי שום דבר, וזה מהסיבה הפשוטה שלא ממש יצא/לא ממש בא לי/הייתי מעט מבואס, לא כזה משנה ממה. אבל מה שכן משנה, הוא שאת עניין סיכומי השנה – שאותו אני לא בהכרח מחבב, אבל אולי קצת – אני אעשה כבר עכשיו, מכיוון שמדינת ישראל תופסת עליי בעלות לחודש הקרוב. אי לכך ובהתאם… [לקרוא עוד…]
לא יוצא לי הרבה להגיד "לכבוד הוא לי", אבל יש הזדמנות כזו עכשיו. לאחרונה אני מלהג די הרבה, בתוספת נפנופי ידיים מתלהבים ומביכים (שרק אני רואה, כמובן) על Extra Life המטלטלים, שהאלבום האחרון שלהם, Made Flesh, עומד ברור וחזק כאלבום הכי טוב ששמעתי בהרבה זמן. אז כאן, בפרק השני, ואני מקווה שלא האחרון, של שיחת… [לקרוא עוד…]
כל ארבעת השירים השבוע מוקדשים לExtra Life הנהדרים, ולדיסק הממכר (לא בצחוק, תרחיקו מילדים) החדש שלהם. נתחיל בווידוי: רוב המוזיקה שיוצאת בשנים האחרונות נשמעת לי אותו הדבר. אמנם, אני, כהרגלי, מגזים ובעצם ישנם המון סוגים וזרמים וכדומה, אבל לי זה נשמע כמו הרבה זרמים של אותו אגם קטן. מה שאומר שלמרות שאני מגלה לא מעט… [לקרוא עוד…]
הפעם נפלתי על מה שנראה כמו יבול אייפוד לא רע בכלל. הכל דברים חדשים (מבחינתי לפחות), שפשוט אחרי השמעה אחת אפילו הצליחו להצמד לנשמה. הראשונה זו Extra Life הניו יורקית, שהיא, בגדול צ'רלי לוקר הגאון/מופרע, והיא המבלבלת והמרגשת מכולם, לפחות כרגע. האלבום האחרון שלהם ,Made Flesh, מרקד אצלי חזק על הקו בין "הדבר הכי מוזר… [לקרוא עוד…]
אפריל 4, 2012
0