זה מדליק אותי // Kelley Polar

הפעם הלכתי על משהו קצת שונה. אולי זה בגלל החום המטורף הזה.

קלי פולר, הלא הוא מייקל קלי, יושב בצורה די מדהימה על התחום האפור הוזוהר שבין דיסקו, מוזיקת ריקודים גנרית, אלקטרוניקה, גאונות מוזיקלית, וכאפה לפנים. ובמיוחד, אני, אישית, לא מכיר שומדבר שקרוב למה שהוא עושה. יש לו סאונד שהוא רק משלו, עשיר בכלי מיתר (מה שמאוד מחזק את תחושת בוני אמ. בכל הסיפור), ביטים דורסניים, קול רך ונעים ותחושה מאוד מוזרה שמשלבת "כלום לא קרה פה הרגע ל "מה קרה פה הרגע?" בצורה כמע ממכרת. אני יודע שאני לא כל כך ברור, אבל יש לי הרגשה שזו לא רק אשמת המורה שלי לתחביר. יש פה משהו שמרגיש קיטשי, קסום (שzו מילה קיטשית מאוד) אבל באותו זמן משחרר, חכם, ודביק (ואני משתמש במילה הזו הצורה החיובית ביותר שאני מכיר).

כנראה שהשירים יהיה אמצעי יותר מוצלח להעביר את המישמש המוזיקלי הלא פחות ממדהים/מוזר של פולר. דיסק הסולו הראשון שהוציא אחרי שעזב את  ההרכב Metro Area הוא Love Songs of the Hanging Gardens המהמם. אבל כדאי שתיזהרו: שמיעה אינטנסיבית תגברור אתכם להגיד מילים כמו "קסום" ו"מהמם". לא משהו לתחושת הגבריות הכללית. את הדיסק השני (I Need You to Hold on While the Sky is Falling) אני מכיר קצת פחות, אבל מה שאני כן יודע זה שהוא כמעט מצליח לשחזר את רמת האיכות של הראשון, הישג כמעט בלתי אפשרי. האזנה נעימה לקיץ חם.

מודעות פרסומת