סתם // פוסט פרנואידי זועם

כבר כמה זמן שאני קורא עיתונים, שומע חדשות, וחוטף אותה בבחילה מטרידה. לא, לא בגלל שמדינה שלמה צוללת לתהום של טמטום כמו תלמה ולואיז, רק בלי הסקס אפיל. מה שמטריד אותי, דפוק ככל שזה לא יהיה, ויש מצב שזה די דפוק, הם שני נושאים עיקריים:

1)     השימוש בלשון זכר, רבים, גוף ראשון כאשר מובעת דעתו של אדם אחד (בניגוד ל, למשל, קבוצת ביקורת, או קונסוליום – איך שאומרים – של רופאים).

2)     שימושים שונים ומשונים של כינויים חמודים שמטרתם להחליף את המילה "ישראל". אני בעיקר מתכוון לסוכן הרשע המבחיל הידוע בשם "כאן", אבל קצת גם לנספחים יותר נדירים אבל מעצבנים לא פחות כמו "אצלנו", "פה", ו"באזור".

"ולמה? למה", אולי תשאלו, "שאני אתעניין בשטויות כמו סמנטיקה כיתה א'? למה לעשות עניין מכל דבר? מה, אתה פלצן?".

דבר ראשון, יש מצב שאני פלצן, אני בודק את הנושא. הלאה.

מה שבאמת מטריד אותי כאן זה הפאשיזם (כן, אמרתי את זה) המוסווה שנח לו תחת חזות תמימה של מילות פניה (אתם, אנחנו) שמנוסחות ברבים, וכינויים חמודים למדינה, אמנם קטנה, שמכילה אלפי ישובים ומיליוני בני אדם. התחושה הלא נעימה שדעה של מישהו – שהרי כמעט 100 אחוז ממה שיש בעיתונים זו דעה ברמה זו או אחרת – מנוסחת כחוק כללי שאחריו יש לעקוב.

"כאן"? איפה? במשרד הממוזג שבו נכתבה הכתבה? באזור תל אביב? בצפון? במושב בדרום? איפה?!!?

סולידריות כבר מזמן אין "כאן", ואולי חבל – אוקיי, תתקנו את זה, מאוד חבל – אבל היא לא תוחזר בין רגע רק בגלל מבקר מוזיקה סוג' ב, או כותב מסכן שחייב לכתוב משהו כמו "שירות הארץ" או "Ynet" כדי לכסות על העובדה שהוא פחות או יותר המציא כתבה שלמה לבד. בעזרת Google, כמובן.

ואיפה אם לא במדורי התרבות, שאולי אפילו התחילו את העסק המרגיז הזה, תפשוט התופעה הנפלאה הזו כמו מגיפה שחורה של טמטום, כשכל ביקורת דיסק (אלבום?), כל הופעה שאמורה להגיע לישראל, כל פיפס ושטות הופך ל"אלבום הכי טוב ששמענו" או "אחד הדיסקים הכי טובים שעשו כאן".

אז, אני מבין שגיוס צבא מסכימים דמיוני ולא קיים עוזר בכיסוי יכולות כתיבה מפוקפקות וידע לא קיים עד מעפן (סולם שהרגע המצאתי) במוזיקה, פוליטיקה, או כל נושא אחר. זה תמיד טוב – כותבים "אנחנו" והופס! שטות הופכת רציונאלית בן רגע. איזה יופי!

אבל עלינו, כלומר הטמבל הפרנויאיד שכותב כאן כרגע- הוא ולא אחר, הוא ולא שרף, הוא ולא "אנחנו" – זה לא עובד. לא עובד בכלל.

*הערה: מכיוון ששמתי לב שגם אני לוקה במחלה הנוראית הזו מדי פעם – אני חושב שמדי פעם כתבתי "אתם"', מה שלא ממש הייתי חייב, אני מבטיח שמעתה ואילך אשאר בארץ היחיד הנפלאה. הרי גם ככה הדעות שלי על הפנים, אז למה להפליל את חבריי הדמיוניים שמעולם לא  עשו דבר, מלבד אולי לא לעשות כלים מדי פעם.

והדרך שלי לחגוג את האיוולת המרגיזה/אונסת הזו? לדפוק לה בראש עם פאנקיסטים/מופרעים שעושים אחלה ססססאמק לחארות מבינינו. יום טוב.

אנחנו מתים על החרא הזה.

Advertisements