ארבעה שירים לשבוע חדש // נשים בשירות החג

שניים עברו, נשאר רק אחד. שתי ידיים, שתי רגליים…רגע, אחלה. הכול עוד במקום.

התלבטתי קצת איזה שירים מתאימים לחגים הממיתים האלה, ערימות קיצוניות של אוכל (והיעדר קיצוני שלו) וחשבתי לעצמי שאין מתאים לפוסט בתקופת חגי תשרי מכמה נשים צורחות. לא, אני לא ממחזר סטריאוטיפים מיסוגניים של נשים היסטריות, אני רק….משחזר משהו אחר… כן, אחר.

על כל מקרה, הנה כמה בנות מגניבות. לא בטוח שכולן צורחות, אבל כולן, כמו בשולחן החג, נותנות את הטון. שבוע דליל לכולם:

אני מניח שזו תהיה האחות המתוסבכת בארוחת החג, זו שאף פעם לא לוקחים אותה ברצינות, שקוטעים כול מה שהיא מנסה להגיד בלי לשים לב, שחייבת לברוח כדי לנשום. ואז היא מקימה להקה עם שם מוזר (UUVVWWZ) בנברסקה:

אולי קצת יותר מבוגרת, אולי בריטית, אולי לובשת בגדים רופפים מדי – למרות שיש מצב לא רע לסיכות ביטחון באזניים:

עכשיו לאמא הגדולה, אולי כבר הסבתא. זו ששכבה עם כולם בשנות השישים/שבעים אבל אף אחד לא חושב שהיא נותנת. ויש לה ז'קט ג'ינס.

הדודה המשוגעת שכולם רוצים לגדול להיות כמוה, למרות, או בגלל, שהיא משוגעת:

הבת של הדודה המשוגעת, די משוגעת בעצמה. מחפשת לעצבן את כולם, ורק יוצאת חמודה בסוף. באסה:

רמיקס חגיגי במיוחד (לכבוד שמחת תורה. מעולה להקפות) של האורחת שאחד מבני המשפחה הביא, ואף אחד לא יודע איך לאכול אותה (להקשיב עד הסוף). שנשמותיכן תיצררנה בספר החיים ויחתם בו יופי. ביי:

מודעות פרסומת