ארבעה שירים לשבוע חדש // טרטורי נחיתה

אחרי מה שנראה כמו חיים שלמים של לבהות בתמונות מחופשות אקזוטיות שאנשים שאני מכיר בצורה זו או אחרת העלו לפייסבוק, השבוע היה שבוע החופש שלי, זוגתי הנהדרת, וכלבתנו המכוערת בצפונה של המדינה הידועה בשם ישראל. עכשיו, אחרי כמה טיולים, כוסות תה, צפיה בכלבה שלי צוללת למעין צונן, רק כדי לגלות שהוא פחות רדוד ממה שהיא חשבה, והמון שעות ודקות שקטות, חסרות אינטרנט, טלוויזיה ופקקים אני ניצב מול תל אביב בחזרה. רושם ראשוני: גועל נפש.

זה לא שאני לא אוהב את תל אביב, אני כן. זאת אומרת, יש לי מערכת יחסים סבוכה איתה – שנאה תהומית, במיוחד להררי היומרנות שבדרך כלל לא מגובים על ידי כלום חוץ מטי שרט מדליק, שמעורבבת באהבה לרגעים קסומים וקטנים, של בירה קרה בחוץ או רחוב שקט בשבת בבוקר. ואולי תמיד מרגישים חרא שחוזרים מחופשה, אולי. אבל הרגשתי שהדם שלי חזר לזרום, הראש חזר לחשוב אחרי שנותקתי מכל הדברים שאני עושה יום יום, או, ליתר דיוק, מקיפים את הניסיון שלי לעשייה בצורה יומיומית.

אז כרגע, כרגיל, אני בעיקר מבולבל ומפנטז על מקום שיש בו יותר עצים מאנשים ושבו אוכל לכתוב ולכתוב. הבלבול הזה לא יצור סדרת שירים קוהרנטית השבוע, אם אי פעם סיפקתי קוהרנטיות שכזו, אבל אני צריך להמשיך למרוד. לפחות היום. שבוע שקט לכולם, ובהצלחה בלימודים לכל אלו שלומדים.

Advertisements