ארבעה שירים לשבוע חדש // או, כמה שזה טוב לחזור (בערך)

ארבעה שירים לשבוע חדש, בסימן דברים שעושים לי טוב לאחרונה. בזמנים כאלה שמנסים, עדיין, לחזור לשגרה, כל  שגרה, שירים ישנים ומוכרים הם בדרך כלל הקרקע הבטוחה. אבל כמה דברים אחרים הצליחו להכנס לראש. אולי ככה זה, רגעי משבר קטנים הם בעצם גם הזדמנות ללמוד דברים חדשים (ע"ע כל מדינה בעולם הערבי בשבוע האחרון). שבוע טוב ויציב לכולם.

Red House Painters מנגנים (או ניגנו) בזמן שלהם, שהוא די איטי. שירים ארוכים מתפתלים, עם סיפור. מושלם אם חיפשתם משהו שישלים את American Music Club בחייכם. וגם אם לא.

על Balmorhea הנהדרים כבר דיברתי פה מתישהו, אבל כנראה שזה לא מספיק, לא בשבילי לפחות. מתחרים חזקים מאוד עם Low על תואר "המוזיקה שהכי קל לכתוב איתה".

ואם שמתם לב איך השקט פה שולט, אז כנראה ששמתם לב. ואם רציתם שקט, משהו לחשוב איתו, לבהות איתו מחוץ לחלון האוטובוס, אבל עדיין לרצות להכות אדם זר בפניו החשופות – Rosetta האמריקאיים הם התשובה.

ו…בלי שום קשר בכלל בכלל: The Mooney Suzuki. כי אי אפשר להישאר מבואסים לנצח. שבוע טוב.

 

Advertisements