ארבעה שירים לשבוע חדש // אייפוד כאמירה לוגית ב-4 צעדים

צודק.

"הוא צריך  להגיש עבודה השבוע, אבל יודע שידחה את זה לרגע האחרון שהוא רק יוכל. הוא אוהב להסתכל על קצה מתקרב, כמו אוטובוס. עם זינוק פנתרי הכול ייפתר. צריך גם לשטוף כלים."

נתחיל את השבוע הקרב ובא עם דיוויד לאורי, האיש שהביא לעולם את היצור המוזר שהוא/היה Camper Van Beethoven (וכפועל יוצא, את "Take the Skinheads Bowlng") והוציא לא מכבר אלבום סולו ראשון. שירים מכול סוג, מכול ווליום, מלאים בדמיון וכנות שהם מרכיבים די חשובים למוזיקה שטוב לשמוע. בכול מקרה, זה אחד השירים, שמייצג אולי קו אחד מתוך 20 שיש באלבום הזה, אבל הוא יפה. שווה לבדוק את השאר.

צ'רלס ס. פירס, איש די נבון שחילק את סוגי הסימנים לשלוש, אמר שאין אמירה לוגית באמת, לא אמרנו שום דבר באמת, אם אין כאן ועכשיו, או שם ואז. כלומר, בלי קישור לחיים אמיתיים, אנשים אמיתיים, זמנים אמיתיים. זה פחות או יותר מה שהשיר הנפלא הזה של Refused עושה בשלב זה של הפוסט. מעורר. מהאלבום בעל השם הצנוע The Shape of Punk To Come: A Chemical Bombination in 12 Bursts.

סבבה. Sleep  הם מה שהיה קורה אם בלאק סאבאת' היו שוכבים עם עצמם. Sleep  הוא הילד המונגולואיד של טוני איומי וגיזר באטלר. Sleep הוא השמיים והקרקע. בלי מים. רק בוץ. כדי לקבל את האפקט המלא יש להאזין לאלבום Jerusalem בשלמותו. אבל קטע הפתיחה נותן רעיון.

אה, ויש גם את זה. שבוע נהדר לכול מי שרוצה אחד כזה:

Advertisements