ארבעה שירים לשבוע חדש // לא שבוע, לא חדש אבל יש Sonic Youth

יצא והשירים השבוע יצאו עקום לגמרי וממש לקראת התחלה של שבוע אחר לגמרי. אז למה להתעקש? למה לדחוף ארבעה שירים לשבוע חדש, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהשבוע ישן, מה זה ישן, עתיק? אז ככה, כי באמת ששמעתי כל כך הרבה מוזיקה חדשה השבוע שכבר מדגדג, וכי תכלס כל ההקדמה הזו די מבטלת את הרעיון של "התעלמות מוחלטת". יאמר לזכותי שהייתי עסוק, אפילו מאוד, גם אם לפעמים עסוק זה להכין קארי ירקות. כן. ירקות.

יש מעט דברים על גבי האדמה שמשמחים כמו אלבומם החדש של And You will Know Us by the Trail of Dead, עליו דיווחתי לאחרונה. אבל המעט הזה קיים. בין השאר, הוא כולל מוזיקה חדשה של Sonic Youth. מסתבר שהחברים הבלונדינים למחצה, עם האולסטאר והג'ינס הלחינו מוזיקה לסרט צרפתי בשם Simon Werner a Disparu. אז  יצא פס קול תחת אותו השם, בלי מילים (שאני שמעתי לפחות,  אולי משהו תת הכרתי), ומקסים ונהדר. 30 שנה ורק ברכה על הראש המסופר שלהם.

זה "Chez Yves". יופי.

ו…לעוד משהו שמאוד משמח. מאוד משמח. היה הייתה פעם להקה די מדהימה, חכמה, מפגרת, מרקידה ומחשיבה (יענו, עושה לחשוב) בשם Anti-Pop Consortium. היה להם אלבום מופת אחד (Arrhythmia) וכמה בסדרים. מאז מים רבים עברו תחת הגשר ובנהר, ו-Beans, המוח שמאחורי הכוח, יצא לדרך משלו. התוצר של השנה, מועמד אפשרי מאוד מאוד (לפחות כרגע) לדבר הכי מגניב שאני שמעתי המון זמן. מחמאה מעט מעורפלת, אבל שיהיה. לאלבום קוראים End it All. זה "Hardliner".

ועכשיו ל-Yuck, שאני חייב להודות, לא שמעתי עליהם מעולם. אני לא כל כך בטוח מה זה אומר עליי, או עליהם, די בטוח שכלום, אבל מאוד שמח שיצא להכיר. מאוד מזכיר רוק תחילת שנות התשעים עוד שהיה מותר להיות רגישים, ועוד לפני שהפכו את זה להגזמה מכוערת. משהו בין Belly לגרסה שמחה של My Bloody Valentine. מה שזה לא אומר. יש אלבום חדש מאוד, וזה "Holing Out", שמזכיר קצת Dinosaur Jr.. לא יודע, מזכיר הרבה דברים.

ואגב תקופות לפני כמעט 20 שנה שהיה אפשר להיות רגיש בהן, Buffalo Tom. כן חביבי, Buffalo Tom. לפעמים נדמה שהזמן לא זז, אבל לפעמים זה אפקט די מגניב. אלבום חדש בשם Skins, מאוד מהנה בינתיים. זה "Arise Watch". שבוע טוב לכל. מקווה שיהיה לי את ה Rival Schools החדש עד שבת. יאללה ביי.

מודעות פרסומת