שיחת רפש // Sunwølf, או החלק שבו רון עף בצורה לא אחראית על להקה חדשה + ראיון

SW promo

Sunwølf – Photo by Jan Mair

Note: The English version of the Sunwølf interview appears following the Hebrew. MM

הרבה זמן לא עפתי בצורה דיספורפורציונלית על להקה חדשה.  זה קרה לי ב-2010 עם Extra Life, שהוציאה אלבום מופת באותה שנה ועוד אחד מעולה ב-2008. אבל הם התפרקו לא הרבה אח״כ, רק עדי לחזור מחדש (סתם, לא באמת, רק צ׳רלי לוקר האב הרוחני) כ-Psalm Zero השנה. שנתיים אחר כך, שוב השלכתי את יהבי המוחלט על True Widow והאלבום המעולה שלהם מ-2012. הוא הוציאו עוד אחד, גם מעולה ב-2013, אחרי שהם חתמו בלייבל קצת יותר גדול (Relapse). הלהקות האלה בזמנו באמת לא היו יותר מדי ידועות, אז אני לוקח לעצמי קרדיט על ההשתפכות הזו. סוג של להקות הבית של הבלוג הכושל הזה.

ועכשיו, כנראה עבר פרק הזמן המתאים בשבילי להפריז באהבתי לעוד להקה. אני חורש את האלבום החדש שלהם כבר שבוע (אפשר לשמוע אותו פה, והוצאה רשמית תהיה בסוף החודש בבנדקמפ שלהם) ואני מאוהב כנראה די ברצינות. שמם Sunwølf, והם צמד מלידס בצפון אנגליה שעונים לשמות מאט קרינגטון ודומיניק דין שקיים בהרמוניה דיס-הרמונית מאז 2012.

האלבומים שיצאו להם עד עתה יצאו ב-2012 (Beyond the Sun) וב-2013 (Midnight Moon) ושניהם מעולים. פוסט רוק, פוסט מטאל, דרון, סלאדג׳, מה שבא לכם לקרוא לזה, זה אדיר, מלודי, קשוח ואווירתי. אם אתם בעניין של להקות שאני לא מפסיק לדבר עליהן פה, כמו אייסיס, פליקן, רוזטה וכו׳, אין שום סיכוי בעולם שלא תאהבו את שני האלבומים האלה.

a0586478151_10

אבל האלבום החדש, שיש סטרים מלא שלו פה, ושמו, קחו נשימה, הוא Beholden to Nothing and No One הוא לא פחות מקפיצת דרך. אלבום כפול (כן, אלבום כפול) של מופת דרונית/פוסט מטאלית שנשאר מעניין לכל אורך מיליון דקותיו בזמן שהוא מייצר אווירה אחידה, מותחת ואפילו אחידה. יש מעט מאוד אלבומים, במיוחד באיזור הפוסטשקרכלשהוא, שאני יכול לשמוע בריפיט, ובמיוחד שהם ארוכים כמו האלבום הזה, אבל לא רק שאני יכול, אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן שלי כשאני לא מקשיב אליו.

אי לכך ובהתאם לאיך שאני כשאני מתלהב מדברים חדשים, פניתי למאט בראיון קצר דרך האימייל שיש בו בונוס כפול: גם ״שיחה״ מעניינת, קצרה וקולעת וגם המלצות ללהקות אחרות מהסצנה ההולכת ותופחת, מסתבר, בלידס, כולל לינקים ללהקות השונות.  במילה אחת: אוצר.

פלייליסט של סאנוולף ושל חלק מהלהקות שמאט מזכיר כאן אני מכניס פה למטה, כדי שיהיה עם מה לקרוא. מומלץ עד מאוד גם, ונחמדה ההזדמנות להציץ לסצנה כ״כ פורה בחיתוליה. תהנו.

פלייליסט:

תוכל לספר קצת על איך הלהקה נוצרה? הייתם בלהקות אחרות לםני Sunwølf? האם אתם חברים בלהקה במשרה מלאה, או שאתם עדיין עובדים בעבודות אחרות?

עניתי למודעת אינטרנט שדום [דומיניק] העלה בנוגע לפרוייקט אמביינטפולק שהוא הקים בשם Ten. הוא חיפש נגן גיטרה שיצטרף לסיבוב ההופעות של הלהקה. אני חושב שזה היה באזור ינואר/פברואר 2012. הצטרפתי ל-Ten ויצאנו להופיע מאוחר יותר באותה השנה. ואז אני ודום התחלנו להתנסות עם צלילים יותר אפלים, שבסופו של דבר יהפכו לאלבום הראשון של Sunwølf – Beyond the Sun.

הייתי בהמון להקות לפני Sunwølf, בעיקר הארדקור ולהקות מהירות..בעוד שדום גדל בסצנת האמביינט, מה שאולי מסביר חלקית את הסאונד של Sunwøl.

היינו מאוד רוצים להיות להקה במשרה מלאה אבל, לצערי, אנחנו חיים בעולם אמיתי של חשבונות ושכר דירה…. לנגן דרון מטאל לא בדיוק משלם את החשבונות.. מוזר, אה? בינתיים, דום מרצה באוניברסיטה ואני בדיוק סיימתי את לימודי התואר שלי.

הרבה להקות עם תפיסה דומה לשלכם לא מגיעות בהכרח מאנגליה אלא מארה״לֹ (Isis, Pelican, Agalloch, Rosetta, בין השאר). האם יש סצנה בריטית מקבילה לזאת האמריקאית? האם אתם מרגישים חלק מסצנה מוגדרת בכלליות, מקומית או עולמית?

בעבר לא הרגשנו חלק מסצנה, אבל בהחלט יש דברים מגניבים שקורים עכשיו מאיפה שאנחנו בלידס בשנה האחרונה בערך. יש זרם מתמיד של להקות ומפיקי הופעות נהדרים שבונים סצנה עצמאית משגשגת. יש המון מועדונים וברים נהדרים, עם הופעות בכל יום בשבוע, ודי קל למצוא אנשים שחושבים כמוך כדי להקים להקות. לידס היא מקום אדיר להיות בו!

מה היה שונה בגישה שלכם לאלבום הזה בהשוואה לקודמים?

ניגשנו לאלבום הזה בצורה מאוד שונה מכל מה שעשינו בעבר. דבר ראשון, השקענו חודשים בעבודה על הקלטת גרסאות דמו לפני ההפקה, ככה שכשנכנסו לאולפן ידענו בדיוק איך רצינו שהשירים יישמעו מבחינת הלחנה. בעוד שבאלבום הראשון כתבנו חלק מהשירים במקום, באולפן.

עוד הבדל משני האלבומים הראשונים הוא שהסיפור והזרימה מאוד שונים. לפני כן, היה לנו מאוד חשוב שהאלבום יזרום כיצירה אחת מתמשכת. זה לא היה הכרחי באלבום הזה, מסיבות לא ברורות.

הרוחב והעומק של האלבום באמת מאפשר חסאונד לעבור כברת דרך משמעותית ורגשית. האם הייתם מודאגים בכלל מהעובדה שאתם משחררים אלבום כפול? מה היו חלק מהסיבות שהניעו אתכם לכך?

היינו מאוד מודעים לעובדה שהקלטנו חומרים שונים באופן קיצוני באלבום הזה. יש כמה קטעים שהם ממש סטונר/דום ישיר, ואחרים עם גיטרה נקייה בליווי נגני ג׳ז על כלי נשיפה. באמת לא רצינו שזה ישמע כמו אוסף, שזו חלקית הסיבה שהחלטנו לשחרר את זה כאלבום כפול. כולם מאוד תומכים בזה בינתיים, שזו הקלה.

Sunwølf תמיד הייתה יצור סכיזופרני, ג׳קיל והיידי כזה. מבחינה סגנונית, הניגוד הזה ברור ומוגבר יותר באלבום הזה מאשר בפרוייקטים אחרים, מה שסיפק עוד סיבה לשחרר אותו כאלבום כפול.

השירים על האלבום, לרוב, נראים כתוצאה של ניסיון לבנות התקדמות הרבה יותר הדרגתית בין החלקים האמביינטים או אטמוספרים לבין החלקים הכבדים יותר מאשר בחלק מהדברים הקודמים שלכם. האם זה היה חלק ממה שהתנסתם איתו?

חלקית, כן. אבל בעיקר פשוט רצינו להשקיע הרבה יותר זמן בתהליך כתיבת השירים. אנחנו ידועים בכך שאנחנו עושים את כל עניין הריפים החזרתייםהיפנוטיים. ואנחנו עדיין עושים את זה, אבל אני מניח שאנחנו לומדים איך לכתוב שירים טובים יותר, אם כי זה תהליך למידה איטי.

אתם משחררים זרם קבוע, יש שיאמרו פורה, של חומרים מאז תקליט הבכורה שלכם ב-2012, עם אלבום, ובמקרה הזה אלבום כפול, כל שנה. האם אתם מתעסקים בכתיבת השירים כל השנה? תוכל לתאר חלק מהתהליך שלכם?

אנחנו פשוט משחררים מוזיקה כשאנחנו רוצים וכשאנחנו מרגישים מוכנים. חלק מהאנשים לא מבינים איך הוצאנו שלושה אלבומים בשלוש שנים. יש להקות שלוקח להן חצי שנה לכתוב שני שירים, אבל אנחנו יותר מהירים בהשוואה. בהתייחס לתהליך, אני כותב את רוב החומרים ואז מעביר את זה לדום שמוסיף את הצלילים שלו, וכן הלאה.

האם יש אמנים שאתם מחשיבים כהשראה או נקודת ייחוס כשהקמתם את הלהקה או כשאתם כותבים מוזיקה חדשה?

לא בדיוק, אנחנו מנסים לשמור על ראש פתוח כל מתי שאפשר. ברור שיהיו רגעים שאנחנו אומרים למפיק שלנו, רוס, שאנחנו רוצים שגיטרה איקס תשמע כמו Entombed או סינתים וויי שישמעו כמו Kraftwerk, והוא יעשה את מה שהוא יוכל כדי לבצע את הבקשה שלנו. בגדול, אבל, אנחנו פשוט עושים את הקטע שלנו, מבלי שאמן זה או אחר מהווה השראה עלינו. לעומת זאת, אמרתי זאת בעבר ואומר זאת שוב, הארולד באד [מלחין ומשורר ניסיוני אמריקאי] הוא הגיבור המוחלט שלי! הוא כמעט בן 80 והוא לא שם זין על מוזיקה, אבל הוא יצר כמה מהאלבומים הכי נפלאים שאי פעם שמעתי. אני באמת מעריך את הגישה שלו, ואני אני מושפע מאיזה אמן אחד, זה הוא.

האם יש להקות מלידס או מהסביבה שכולנו צריכים לשמוע?

הנה כמה דוגמאות

ENVOYS – פייסבוק

BAND OF HOPE UNION – פייסבוק

BONGCAULDRON – פייסבוק

DEAD SEA APES – פייסבוק

NOPE – פייסבוק

CATTLE – פייסבוק

Your turn English speakers:

Could you tell us how the band came to be? Were you members of any other bands prior to Sunwølf? Do you have day jobs, or are you in the band full time? 

I replied to an advert online that Dom had put up for his ambient folk project called ‘Ten’. He was looking for a guitar player to join his band on tour. This must have been Jan/Feb 2012. I joined Ten and we toured later that year. Then myself and Dom started experimenting with darker sounds which would soon become the first Sunwølf LP ‘Beyond The Sun’.

I’ve been in a ton of bands before SW, mostly hardcore and fast bands…whereas Dom came up from the ambient scene, which perhaps goes someway in explaining the Sunwølf sound.

We’d love to do the band full time, but alas, we live in the real world of bills and rent…being in a drone metal band doesn’t pay the bills…weird that huh? Meanwhile, Dom is a university lecturer and I’ve just finished studying for a degree.

Many similar minded bands come not necessarily from the UK but from the US (Isis, Pelican, Agalloch, Rosetta, among others). Is there a British equivalent of this American scene? Do you feel part of any defined scene in general, whether local or global?

We never used to feel like part of a scene, but there’s definitely been something cool happening where we live in Leeds over the last year or so. There’s a steady stream of great bands and promoters helping build a thriving diy scene. There’s a ton of great venues and bars here too, with shows every night of the week, and it’s pretty easy to meet like-minded people to start bands with. Leeds is a great place to be!

What were some of the ways in which the way you approached this album was different than past projects?

We approached this album very differently than anything we’ve done before. For a start, we spent months working on pre production demos, so when we entered the studio we knew exactly how we wanted the songs to sound in terms of composition. Whereas, on the first record, we wrote some of the songs on the spot, in the studio.

Another difference from the first two records is the narrative and flow is very different. Before, it was really important for us that the record flowed as one continual piece. This wasn’t necessary on this record…for reasons unknown.

The width and breadth of the album really allows for its sound to go through a meaningful, evocative journey. Were you at all concerned about putting out a double album? What were some of the reasons that drove you to do so?

We were very conscious that we had recorded some wildly different material on this record. You’ve got some straight up stoner/doom tracks on there, along with some minimal, clean-guitar tracks with session jazz horn players on others. We really didn’t want it to sound like a compilation, which is partly the reason we decided to release it as a double album. Everyone has been super receptive to it so far, which is a relief.

Sunwølf has always been this somewhat schizophrenic, Jekyll and Hyde like creature. The contrast is stylistically more amplified and apparent on this record than on previous efforts, which was another deciding factor in releasing it as a double album.

The songs on the album, for the most part, seem to be the result of an attempt to build a much more gradual build up between the more ambient or atmospheric parts and the heavier sections, at least when compared to some of your earlier work. Was that part of what you were experimenting with?

Partly yes. But mostly, we just wanted to focus on the songwriting process a little more this time round. We’re known for doing the whole hypnotic-riff-repetition thing. Which we still do…but I guess we’re learning how to write better songs, albeit learning slowly.

You’ve been putting out a steady, some would say fertile, stream of material since your 2012 debut, with an album, and in this case a double album, every year. Is songwriting something you guys go through year-round? Could you describe some of your process?

We just release music when we want to and when we feel ready to…some people have a hard time understanding how we’ve released 3 albums in 3 years. Some bands take 6 months to write two songs, but we write fairly quick by comparison. As far as the process goes, I wrote the majority of the material and take it to Dom who adds his sounds and so forth.

Are there any artists you consider to be an inspiration or reference point when forming the band or writing new music?

Not as such, we try to keep an open mind where possible. Sure, there will be occasions where we say to our producer, Ross that we want X guitars to sound like Entombed or Y synths to sound like Kraftwerk and he’ll do his best to accommodate our requests. On the whole though…we just do our thing, without any one artist having an overt influence on us. However, I’ve said this before but will say it again, Harold Budd is my absolute hero! He’s almost 80 and he couldn’t give a shit about music, but he has created some of the most wonderful records I’ve ever heard. I really admire his attitude so if I’m influenced by any one person, it’s him.

Any other bands from Leeds and its whereabouts we all should be looking out for?

Notable mentions:

ENVOYS

BAND OF HOPE UNION

BONGCAULDRON

DEAD SEA APES

NOPE

CATTLE

מודעות פרסומת