הכי טוב ב-2014 // פוסט סיכום שנה מרהיב שבו הכותב עף על עצמו ועל הבחירות שלו ועושה לכם סדר בראש עם רשימה היררכית מאוד מסודרת

וואו 2014, וואו. בוא נתחיל שזה הזוי שאנחנו חיים בעתיד ועכשיו 2014 והכל, אוקיי, אפשר להתחיל בזה. אבל מעבר לזה שעכשיו העתיד, אני מזדקן, יש לי ילדה עכשיו, ותכף אני מתחיל להיות אדם עם מקצוע ואחריות וחרדות פרנסה גדולות יותר אפילו מאלו שהיו לי עד כה.

הסיכום הדבילי שעשיתי ב-2013

אז החלטתי ברוח התקופה, ורק כמה ימים לפני שחוגגים את הולדתו של האיש ההוא שיום הולדתו הוא בעצם שריד של חג אירופי פאגאני (אלוהים, איפה שמים את האל״ף במילה הפאגאנית הזו?) לדפוק פוסט מלא פאתוס ופלייליסטים שמונה את אלבומי השנה שלי. יש שיאמרו שאלו האלבומים היחידים ששמעתי השנה, וזה לא ממש קטע לעשות רשימה כזו, ולאנשים האלו אני אומר: תמותו. גם ככה אני מתמודד עם האשמה של לכתוב פוסט במקום לעבוד אז תנוחו וצאו לי מהראש.

להלן הפלייליסט והרשימה המאוד מקצועית:

פלייליסט:

12003-benji

קטגוריה: האלבום שהתיך את עצמו לעצמות שלי ב-2014

אמן: Sun Kil Moon

אלבום: Benji

בכמה מיליםכן, תפסתם אותי. אני לא עושה רשימה כרונולוגית! פוסטמודרניזם, מאדרפקרז!!! אלבום שהפך, כמו שהכותרת התמציתית של הקטגוריה מראה, לחלק מהחיים שלי, חלק מההיסטוריה שלי, וחלק ממי שאני. אלבום שהפך למקום וזמן בחיי, וזה לא קורה הרבה, חברים. מוות, התבגרות, בית, משפחה, ועוד פעם מוות. אחלה. אה, וגם כתבתי על ההופעה שלו כאן.

AtTheGatesAtWarWithReality

קטגוריה: האלבום שגרם לי להרגיש בן 16 ב-2014

אמן: At the Gates

אלבום: At War With Reality

בכמה מילים: כמו שאני אומר ושוב אומר, תמיד היה לי חור חלקי בהשכלה בהקשר של מטאל אירופי ועדיין יש כזה. וכן, Slaughter of the Soul זה האלבום דת׳ שבדי, ואוי ואבוי שלא חולה עליו (עדיין). אבל הקאמבק של החברים האלה הוא בקלות בקלות מכת דת׳ כמו שפעם היו עושים ושגורם לי להרגיש כמו ילד. אין כמו מוזיקה שגורמת לך להרגיש כמו ילד. חוצמזה שזה בטוח השם הכי טוב לאלבום השנה, בלי תחרות בכלל.

freddie-gibbs-madlib-pinata

קטגוריה: אלבום ההיפ הופ הכי טוב השנה חוץ מעוד אלבום אחד אולי ב-2014

אמן: Madlib and Freddie Gibbs

אלבום: Piñata

בכמה מילים: היפ הופ במידה מסויימת היא סוגה מוזיקלית שנשענת, עדיין וכנראה לתמיד, על אותנטיות. כן, יש היפ הופ של בקבוקי שמפניה ובחורות, ואני לא ממש ממש מת עליו, אבל גם הוא מבטא סוג של אותנטית, הסוג שאומר ״אם אתם גדלתם בחרא שאני גדלתי בו גם אתם הייתם מחבקים בקבוק שמפנייה עכשיו״. לגיטימי. אבל השילוב, כמו בכל מקום, בין שכל לאותנטיות או לאשליה של אותנטיות הוא קשה עד מאוד. שני אלבומים קופצים לי לראש בקטע הזה, וזה Illmatic ו-Aquemini. ואני לא אומר שהאלבום החדש של מאדליב ופרדי גיבס הוא בליגה הזו, הוא כנראה ממש לא, אבל גם יולסס של ג׳יימס ג׳ויס הוא לא בליגה של התנ״כ, והלך לו לגמרי לא רע. אלבום חובה.

a0586478151_10

קטגוריה: האלבום שגרם לי לחלום מהחלון כדי לברוח ממי שאני ב-2014

אמן: Sunwølf

אלבום: Beholden to Nothing and No One

בכמה מילים: אולי הקטגוריה היוקרתית ביותר ברשימה הזו, אבל לא עד הסוף (חי חי, עבדתי עליכם). אלבום כפול שהוא היפנוזת פוסטרוקמטאלשקרכלשהוא מופתית מצמד אנגלי מוכשר עד כאב שכנראה לא יודע מי הוא ומה הוא ומה הם עושים, שזה הדבר בדיוק שהופך את האלבום הזה לכ״כ יפה ונדיר.

AB_Coer_750

קטגוריה: האלבום שהמיס לי את המוח והשאיר רק שלולית בצורה של 2014

אמן: Artificial Brain

אלבום: Labyrinth Constellation

בכמה מילים: יש מצב שהקטגוריה הזו שייכת בכלל לאלבום האחרון של Morbus Chron, שממיס לי את המוח עדיין וכנראה שצריך לכתוב משהו על האחרון של Origin, אבל האלבום הזה של AB גם המיס את המוח שלי וגם גרם לי להפסיק לפחד והלהתחיל לאהוב דת׳ מטאל גראולינג טכני סופראגו סופראובססיבי. פשוט כל אלו, עם הרבה נשמה. נשמה נורא שחורה וזה, אבל עדיין.

run-the-jewels-2

קטגוריה: אלבום ההיפ הופ השני, זה שכולם אהבו וזה בסדר למרות שאני שונא שכולם אוהבים אותו ב-2014

אמן: Run the Jewels

אלבום: Run the Jewels 2

בכמה מילים: יש משהו סופר מעצבן בעבודה -RTJ ככ מצליחים והמשהו הזה הוא איזו תחושה מציקה שההרכב הזה הוא קצת כמו חוג תנ״כ של רות קלדרון – המוצר המעובד והמנוכר שכול מי שלא באמת מחובר בחייו לדבר עצמו יכול להרשות לעצמו לאהוב כתחביב שטחי. ובמידה מסויימת, אני חושב שאני צודק. זה ״ה״ אלבום היפ הופ ללבנים שאוהבים היפ הופ, כמוני. וככזה הוא מספק את כל הסחורה שיש, והוא אלבום כיפי וגאוני ואחלה. אבל R.AP. Music עדיין גדול עליו בשתי מידות. ושוב, זו מחמאה אדירה, כנראה.

Triptykon-Melana-Chasmata-800x800

קטגוריה: אלבום שמרגיש כמו אלבום השנה אבל הוא לא ממש 2014

אמן: Triptykon

אלבום: Melana Chasmata

בכמה מילים: כאילו, אם הייתי רק בקטע של מוזיקה טובה, רגשית, מורכבת, אבל ממש לא מדי, ואווירתית אז תכלס הייתי שומע רק את האלבום הזה בריפיט. יצירת מופת, אולי היצירת מופת במטאל הלאשקרכלשהוא של השנה, וזה כנראה הישג בפני עצמו – שיש עוד מטאל לאשקרכלשהוא ושהוא מדהים.

Agalloch-The-Serpent-The-Sphere-800x800

קטגוריה: האלבום שחשבתי שיהיה ממש גבוה אצלי בסוף השנה ובסוף ככה בסדר ב-2014

אמן: Agalloch

אלבום: The Serpent and the Sphere

בכמה מילים: בסדר. אולי הבעיה היא הציפיות שבאות עם כל אלבום של הלהקה הגאונית ומשנת היקומים הזו, אבל ככזה הוא ממש בסדר. נחמד כשעולה שיר שלו (במיוחד Celestial Effigy), אבל אם לא עולה שיר אז לא נורא נורא מתגעגעים.

3338

קטגוריה: אלבום ההיפ הופ שהכי נהניתי בזמן שהוא עלה אצלי בשאפל אבל עד פעם לא שמעתי אותי מההתחלה לסוף ב-2014

אמן: Cunninlynguists

אלבום: Strange Journey Volume 3

בכמה מילים: ממש ככה. שירים חכמים, מופקים מעולה, זורמים, חזקים, יפים, ויש מצב שמתחבא פה אלבום די מופתי, אבל לא היה לי כוח לבדוק. אני מניח שזה אומר דרשני וכו׳, אבל אולי לא. שיתופי פעולה טובים וטובים עם חלק מהאמ סיים הכי טובים שיש עכשיו במחתרת היחסית לא מחתרתית של ההיפ הופ.

a3933115660_10

קטגוריה: פרס ע״ש וארג ויקרנס, 2014

אמן: Sivyj Yar

אלבום: From the Dead Villages' Darkness

בכמה מילים: להקת בלאקמטאל של איש אחד שבאה מרוסיה ונשמעת ממש ככה – מרוסיה. התוודעתי לפיסת הביזאר המהממת הזו דרך בלוג המטאל המעולה של Stereogum ובינתיים שמעתי את החדש וחרשתי על האלבום של המר בחור מ-2011. אווירה, יצירתיות, ושחור משחור. קצת ניחוח כוסברה דמוי-Summoning מדי פעם, שזו בעיני מחמאה מטורפת.

iggy-azalea-new-classic-cover

קטגוריה: אלבום לרקוד בבית איתו עם הבת שלך בזמן שאתה מאושר שאתה בחיים, למרות שאתה באמת באמת אוהב רק כמה שירים ב-2014

אמן: Iggy Azalia

אלבום: The New Classic

בכמה מילים: כן כן, כאחרוני ההיפסטרים אני, אבל מה לעשות שהבחורה הזו אש אש אש. מוקד של שיח שאמור להיות מרתק על גניבת התרבות האפרואמריקאית ע״י בלונדינית רזה ואוסטרלית, ובאמת הוא שיח פטריאכלי דוחה שמוחה את האיש שעומד מאחוריי האישה והאגדה, הלא הוא TI, מכל אחריות. מגעיל. ובלי שום קשר, יום בלי Fancy או Work הוא חרא יום.

****

תוספות מאוחרות כי גם אני בן אדם ויאללה תרגיעו:

a3330461814_10

קטגוריה: האלבום לאמטאל הכי טוב למטליסטים והמטאל הכי טוב ללאמטאליסטים ב-2014

אמן: Have a Nice Life

אלבום: The Unnatural World

בכמה מילים: רעששש קדוש ונהדר, שהתחבר למוח שלי בדיוק איפה שהאונה של פוגאזי נגמרת ומתחילה האונה של דארקת׳רון, לא רחוק מאיפה שהבן דוד של Locrian עשה צבא. אלבום פוסטשקרכלשהוא, שהוא לפני הכל פוסטפאנק איכשהוא, ויפה בכל מקרה.

pharoahe-monch-ptsd-lp-cover-lead

קטגוריה: אלבום של מישהו לא יציב, שלא תמיד הוציא אלבומים טובים אחרי אחד גאוני ועכשיו נו בסדר זה מה יש ב-2014

אמן: Pharoahe Monch

אלבום: PTSD

בכמה מילים: מר מונץ׳ חולה וחלה תמיד באותה מחלה של עוד שניים מבני דורו הגאוניים כמוהו, אבל אחרת: מוס דף וטאליב קוואלי. המחלה, בגדול, היא להוציא אלבום ראשון/ אולי שני גאוניים ואז אחרי שכולם כבר מתים עלייך להוציא בעיקר זבל. האלבום הזה הוא תחילת תיקון קל לסיפור המוזר הזה. לא כי זה אלבום גאוני חוצה גבולות, אבל הוא מהנה, טוב יותר, בקלות, מרוב ההיפ הופ שיצא השנה ומזכיר מי זה האיש הזה שכתב את השיר הזה פה (יש פה לינק, נו).

שנה אזרחית טובה.

Advertisements